יש יותר מדי קאמבקים מיותרים. יותר מדי אנשים מרוויחים מניצול ציני של תחושות סנטימנטליות שלנו. אבל סקאנק אנאנסי זה לא עוד איחוד עם סרחון של בוידם. כי לדעתי העולם זקוק לסקאנק אנאנסי.
הסיבה לאיחוד הייתה ביורוקרטית: הם היו חייבים אוסף להיטים לחברת ההקלטות שלהם. ואז חזר להם הטעם של העבודה המשותפת, עד כדי כך שהם הקליטו עוד 3 שירים חדשים. באפריל 2009 סקאנק אנאנסי נתנו כמה הופעות "סודיות" בלונדון בכל מיני לוקיישנים מחתרתיים ובסוף השנה עשו טור אירופי מוצלח.
כשמדברים על סקאנק אנאנסי – חושבים קודם כל על סקין.

ביום חמישי הדבקתי על הקיר שלי בפייסבוק את פתיחת התערוכה Aftershock של זיו קורן, הודעתי שאני הולכת לשם, והלכתי לשם.

ארץ לא נהדרת
רק ביום שישי האחרון שודר ב"ארץ נהדרת" מערכון ספיישל. וכשאני אומרת ספיישל, אני מתכוונת ספיישלי-ליים. תקציר המערכון (שאינו שווה צפייה):
"כל בחורה מכירה את זה: הפחד ממפגש עם פקידי הבנק וניסיון להבין מה באמת קורה אצלן בחשבון. במיוחד בשביל להתמודד עם ההרגשה הזו ממציאות נשים כל מיני שיטות. אחת מהשיטות היא פשוט לדמיין מחזמר שמתנהל בתוך תחומי הבנק עצמו ואמור לנסות להשכיח את כל הצרות."

כשאתה הולך עם אביזר כלשהו אתה שם לב פתאום לכל האנשים שהולכים איתו – מכירים את זה? אז אני עונדת עכשיו על צווארי את ענף הפרסום. לאחר שבוע ראשון של עבודה במשרד פרסום, שכלל פאדיחות שאתם לא הייתם מצליחים לצבור בשנה, אפשר לומר שהרדאר שלי קולט איתותים חזקים ממותגים שמנסים לגרום לך לקנות אותם. ומאוד משמח אותי לראות יצירתיות בתחום הזה.