‫חדר כושר ואידיאל היופי הגברי‬

התמונה של זה שכאן

מה הקשר ביני לחדר כושר? על פניו, זה בערך הדבר הכי לא הגיוני מבחינת דרך החיים שלי והאמונות שלי. הניכור המודרני, אבוי, בשביל מה כל המכשירים והמשקולות? בשבילי הכל מחובר להכל, איך שאתה נראה אמור לשקף את מי שאתה ודרך החיים שבחרת. אם אתה אדם אקטיבי או שובב, באופן טבעי תהיה בריא וחסון (לא בהכרח רזה, אלא פשוט כמו שאתה אמור להיות), ואם אתה בטטת כורסה אתה אמור להראות כמו תפוד. מבחינתי זה חלק מעקרון יותר גדול שבא לידי ביטוי בהתנגדות לאיפור, דיאטות, קפאין וריטלין. החיים אינם סופר מרקט בו אתה בוחר מהמחלקות השונות דבר פה ודבר שם, אלא משהו הרמוני וזורם שבו הכל משפיע על הכל. למרות כל זאת, הנה אני במכון, הולך כל בוקר שני להולמס פלייס (שנתנו לי מנוי חינם תמורת אזכורם) וחוזר עם חיוך על הפרצוף, כוסאמק.
ברמה העניינית של הדברים, פעילות פיזית מעירה את רוחי בבוקר וגורמת לי להתנתק לרגע מכל הרגלי הבוקר הרעים של קפה, סיגריה, ארוחת בוקר, אינטרנט ועבודה. אני אוהב לשים אוזניות ולרקוד על הסטפר, לקפץ כמו ילד על הפיט-בול, מת על המקלחת החמה והחזקה בסוף, אוהב להרגיש שרירים שלא ידעתי שקיימים וכל זאת באקלים סביר וקרוב לבית.
אחרי הקדמה קצרה זאת, אם כבר טוב לי ונחמד לי כל הלייף סטייל, אז גם יהיה נחמד לצאת עם משהו פרקטי. למשל, להוסיף קצת מסת שרירים לגופי השדוף.
לאיזה אידיאל יופי לשאוף?
בתור ספתח ובשביל אפקט הלפני-אחרי, כך אני נראה כעת:
אני, מומו ובנצי בים
בשביל לפשט את הדילמה, להלן פירוט של סוגי אידיאל גוף גברי שהצלחתי לבודד.
1) איגי פופ – אידיאל כוכב הרוק –  גוף מתוח וגולמי, שיכול לנפץ חומת לבנים מכוח הרצון בלבד.

2) דוד – אידיאל היופי הקלאסי – דוד הוא הרמוני ופרופורציונלי (כמעט), ידיו הגדולות מביעות את היותו איש מעשה ולא סתם דוגמן מקרי.

3) ארנולד שוורצנגר – אידיאל כוכב הפעולה: מייצג את האידיאל הקפיטליסטי בצורתו הגרוטסקית ביותר. גדול יותר, מהיר יותר, חזק יותר. קריקטורה פטישיסטית של גבריות.

4) מייקל פיט – האנדרוגינוס: רך נשי ומעוקל, חוצה מגדר ומייצג דרך חיים דקדנטית שפורצת את גבולות דימוי הגבריות המשעממת.

5) קלינט איסטווד – הגבר-גבר: סוג האידיאל הזה שם את הדגש על זכריות, יותר שעיר – יותר טוב. הולך טוב עם קשיחות, ענייניות ומבט קר ומפוקס.

אשמח לשמוע מהו הכיוון שאתם חושבים כראוי ביותר, תוספות של רפרנסים לסוגי אידיאלים שפספסתי וכמובן להצטרף אלי להולמס פלייס בדיזינגוף סנטר. שם אני מתאכסן בבקרים ועושה שטויות.