Feed items

התמונה של זה שכאן

‫למה מתחפשים בפורים?‬

מתנצלת על האיכות הקטסטרופלית! מקווה שלמדתם והחכמתם.
אני אצא לדייט לוהט עם מי שיגיע למסיבת POORIM מחופש לזרוב בצורה המוצלחת ביותר. אז תתחילו להתכונן!

התמונה של זה שכאן

‫ספיישל פורים של אבא קריר‬

1. למה?

אבא קריר תוהה מדוע את, כן, את, לא לובשת זנב גם בחיי היומיום.
מי שצופה עד הסוף, זוכה לשמוע את אבא קריר מבצע שירי פורים בסגנון וויטני יוסטון! היסטרי
Click here to view the embedded video.

2. איך?

איך מתחפשים לאבא קריר?
Click here to view the embedded video.
גם אבא קריר ינסה לבוא למסיבת ה-POORIM שלנו! (אזהרה: יש סיכוי שהוא לא יצליח)

התמונה של זה שכאן

‫המדריך הבסיסי לסטודנט לעיצוב‬

אחרי כמעט ארבע שנים של לימודי עיצוב, אפשר לומר שאני יודעת שבריר זעיר ממה שאפשר לדעת על התחום הזה. למעשה, רק עכשיו אני מתחילה לנסח בבהירות ממה עיצוב מורכב. משם נתחיל, ונמשיך בעצות הפרקטיות ביותר שיש לי לתת. העצות נכתבו בנוגע לעיצוב גרפי, אבל אני מאמינה שחלקן תופסות גם לסוגי עיצוב אחרים.

התמונה של זה שכאן

‫POORim‬

נתחיל את הפוסט בתיאור הרשמי של המסיבה, ונמשיך בהסברים, רכילות, ותשובות לשאלות ששאלתם.

צד ב' של הפלאייר שלנו

התמונה של זה שכאן

‫מסמפלים את החסר‬

אנחנו מתקרבים למטרה הראשונית שלנו יותר מהר משצפיתי. מאז שהפנמתי את הלקח שלי ופתחתי את עצמי לכל מיני שיטות עבודה וכתיבה, הזרימה בהרכב עלתה בהרבה. המוזה עלתה בכולנו והשירים יוצאים מכל מקום ומכל אחד.
מינימי בפעולה

התמונה של זה שכאן

‫לא מתנהגים בהתאם‬

אתמול השתתפתי בצילומי פיילוט של תוכנית חדשה – שמה שיפה בה, הוא שהיא קמה ביוזמה ובניהול של האנשים הקטנים של שיצאו מהטלוויזיה, ולא של התאגידים שרוצים להשתמש בהם כמסחטות כסף. את המתרחש על הסט ניהלו בתושיה סתיו ועקנין, שהסתברה להיות היצור המתוק ביותר ביקום, ויוסי חלפון (שיא שלילי במונית הכסף).
מגיש פינת הרכילות היה הקולגה עומרי חיון. סוף כל סוף אני פוגשת אותו, ואין מה לומר, אלה שניים מהמרפקים הכי חדים שמסתובבים בתעשיית הבידור בארץ, והם מחוברים לילד בן 18. הוא תופעת טבע.

התמונה של זה שכאן

‫זרוב עושה את תל אביב‬

מכיוון שסיימתי בשלום ובהצלחה מפתיעה את מטלות הסמסטר הלפני-אחרון של התואר שלי, הואיל והיו בידי אינספור פלאיירים לחלק, הרשיתי לעצמי לבלות חזק מאוד בימים האחרונים. קבלו הצצה למה שחוויתי.
רוב התמונות בפוסט צולמו על ידי, אבל חלקן (הטובות יותר) צולמו על ידי הגבר שלי תומסו.
ערב בנות
איפה? ברחבי תל אביב, בשדרות רוטשילד ובתוך האשמורת.
מה היה? לילה שהתחיל מצוין, עם שיחות מלאות שטות ותבונה, והסתיים קצת גרוע יותר, כשאחת מחברותיי (זאת שלא מצטלמת) גילתה שרוקנו לה את התיק.

התמונה של זה שכאן

‫Back From Black‬

זרוב.קום חזר לצבעו הטבעי. אחרי שבועיים בהם נרתמנו לשיווק יצירתי ומהנה של סדרת צבעי השיער השחורים של קאסטינג קרם גלוס, אנחנו שוב בוורוד. האמת, האתר מרגיש קצת עירום בלי כל השחור הזה עליו. אני מאוד שמחה על ההצלחה של התקופה השחורה הזאת – על העובדה שבאמצעות חיבור הכוחות והמוחות של כמה מאנשי המקצוע המוכשרים שמסתובבים פה, הפקנו תוכן ופעילות איכותיים וכיפיים בשבילכם, ובו בזמן אפקטיביים בשביל הלקוח. זה היה אתגר, ועמדנו בו מצוין.
זרוב.קום חזר לוורוד, אבל אני, למען בריאותו של השיער שלי, הולכת להישאר שחורה עד שיצמח מספיק ממנו כדי להחליט מה יהיה הצבע הבא. דווקא יפה לי, לא?

התמונה של זה שכאן

‫בא לי‬

זה לא רציני – הצגת ליצן לגדולים

התמונה של זה שכאן

‫סקיצה ראשונה לפנטומיים‬

כאחד שלקח חלק בעשייה גם בלהקות רוק וגם בהפקות היפ-הופ, נחשפתי לשתי דרכי התפתחות שיר. בלהקות רוק השיטה המקובלת היא לכתוב שיר ולעשות עליו חזרות, רק תוך כדי טחינה של השיר מתפתחים רעיונות קטנים ונוספים ניואנסים לנגינה ולביצוע של כל נגן שמשדרגים את השיר. להקות עם יותר ניסיון אפילו משכילות לדעת שלמעשה עד שלא מופיעים עם שיר כמה פעמים, הוא לא גמור. ברגע שאתה עולה על במה עם שיר אתה מיד מרגיש מה עובד ומה לא, ואם אתה מספיק חסר אגו כדי להיות פתוח לביקורת מהקהל שלך אחר כך ומיישם זאת, אז השיר יגיע לפוטנציאל המלא שלו והגיע הזמן להקליט את השיר.