דיסקליימר 1: הפוסט כתוב בשפה סטרייטית, בפוקוס נשי. כמאמר המשוררת, עברית היא שפה סקס מאנייקית. עם זאת הוא פונה לגברים, נשים, כל מה שבאמצע והצידה וכל האוריינטציות. עד כאן דיסקליימר לשוני.
דיסקליימר 2: אזהרה! הפוסט הזה מדבר באופן פתוח ומפורט עד גרפי על מין וצעצועי מין. אם אתם נבהלים מזה, אזי, אם לשאול ביטוי מהפרק (המרתק והמומלץ בחום) של רדיו-לאב על הזרע - "זה הזמן לצאת לגינה להסתכל על הארנבים." לשם הקלה על מי שקורא אותנו במקום העבודה, כל התמונות בלינקים חיצוניים, והמשך הפוסט אחרי הקיפול.
דיסקליימר 3: מאחר והפוסט הזה מתייחס לתחום בעל השלכות רפואיות ונפשיות אני אעיר ששום דבר כאן הוא לא תחליף להתייעצות עם נשות מקצוע, הכל כאן נכתב במסורת הפרואם.

סקס תמיד היה אחד התחומים הראשונים בו מיושמות טכנולוגיות חדשות, בעיקר טכנולוגיות מדיה. האינטרנט, שמציפה למעלה את עולם המיניות האנושיות במלוא עושרו, ומעצם זה מגבירה לגיטימיות של חקירה והתנסות, יצרה תופעה של גיקים של סקס. ברגע שהתעשייה מבינה שהקהל יותר רחב מבעבר ויותר מתוחכם, וברגע שהידע זורם חופשי בינו ובין קהילת החוקרים, המטפלים והמעצבים, מתחילים לראות חדשנות מעניינת.
ויברטורים לא היו תחום דינמי במיוחד, הויברטורים של שנות השמונים והתשעים, אליהם נחשפתם אולי דרך מודעות בעיתונות היו, בסך הכל, מאוד דומים. רבים מהם היו מאיכות נחותה, לעתים אף מסוכנת (גומי נקבובי יכול לגרום לזיהומים ולהעביר מחלות). היו חריגים, כמו המוט האגדי של היטאצ'י, שחגג לאחרונה שלושים שנות "מסאז". השיא היה, לכאורה, הדגמים שכונו בישראל "רולס רויס", אלה המשלבים חדירה במקביל לגרוי של הדגדגן (אנא הימנעו משימוש בכינוי הוולגרי, השוביניסטי והמצמרר "מאלצי אורגזמה". זה ביטוי עם סתירה פנימית, שלא לומר כאפה פנימית. לפנים.), וזכו לפרסום בזכות דגם ה- rampant rabbit שהוזכר בסדרה "סקס והעיר הגדולה" (בחלק השני של פוסט הזה נסביר למה זה לגמרי בסדר לא להסתדר עם הקונצנזוס מוטה הנרתיק הזה).
בשנים האחרונות מופיע דור חדש ומרגש של ויברטורים. בין הטרנדים הבולטים - ויברטורים נטענים (טוב לאיכות הסביבה, והם גם חזקים יותר), שימוש בסיליקון רפואי (חומר הגייני מאוד, שמוליך חום היטב והוא חלק מאוד למגע, בעיקר כשהוא רטוב), ויברטורים חרישיים ללא ויתור על עוצמה ועוד.
הינה דוגמאות לויברטורים טכנולוגיים שווים:

1. fun factory היא חברה גרמנית/בריטית שיוצרת ויברטורים איכותיים מאוד מסיליקון רפואי. דגם הדגל שלהם, הדילייט, זכה בפי ידידה לכינוי "האייפוד של הויברטורים", ובאמת נראה כאילו עוצב באפל. זהו ויברטור נטען שנראה יותר כמו אובייקט אסתטי מאשר ויברטור, אבל הצורה שלו דואגת לנרתיק ולנקודת הג'י, מעוצבת כך שיהיה נוח להחזיק אותו (ולבעלות שליטה טובה על השרירים - גם בלי ידיים) בשימוש עם חדירה או בלי חדירה, כפתורי ההפעלה שלו מוסווים במכשיר עצמו, ובסיבוב הוא מכיל גם גבעונת לגרוי הדגדן. הוא נטען בתוך קופסא דיסקרטית בעלת קווים נקיים. המוצר הזה זכה בפרס הרד-פוינט (לא רשת חנויות הסקס) שהוא אחד מפרסי העיצוב הנחשבים בעולם.
2. חברת Lelo השוודית, אחראית גם היא על כמה הברקות. דגם NEA שלה נחשב לאחד מעסי הדגדנים הקומפקטיים החזקים בתחום, ומלבד המראה המאוד אסתטי שלו, ניכר בעיצוב שלו שהושקעה מחשבה על זוויות אחיזה וממשק משתמשת. תוסיפו על זה טעינה של שעתיים שמספיקה להריץ אותו עד שש שעות.
3. we vibe, הוא דוגמא לחשיבה עיצובית מחוץ לקופסא. זהו ויברטור בעל מבנה של קליפס, שמגרה חיצונית ופנימית, אבל יש לו טוויסט מיוחד - הוא מאפשר חדירה נוספת מלבד הויברטור עצמו, מה שמאפשר, בין השאר, משגל בו הויברטור פועל בצורה מאוד יסודית גם על האישה וגם על הגבר.
4. The Zone מעוצב ככה שיהיה אפשר גם להחזיק אותו, וגם לשבת עליו. שוב - לכאורה רעיון מתבקש, יש הרבה נשים שהתנוחות החביבות עליהן (לבד או ביחד) קשורות לרכיבה. הוא עצמו, פיתוח של הרעיון החדשני של The Cone, שהמראה שלו קצת מאיים, אבל בעמוד התנוחות באתר רואים כמה שהוא ורסטילי. העובדה שזה הויברטור הראשון שמיישם את זה, ומיד קם לו המשך שמנסה לשכלל את הרעיון, היא עוד דוגמה לקפיצה ברמת העיצוב התעשייתי, וזרימת המידע בתחום
5. הויברטור האחרון שנזכיר  הוא Sasi. ויברטור בעל מגוון מהירויות ותכניות (רטט רצוף ופולסים), שהתכונה הייחודית שלו היא שהוא לומד את ההעדפות של המשתמשת ועם הזמן יכול לשחזר עבורה את השילובים המוצלחים במיוחד. גם הוא אסתטי, נטען, וביקורת מסויימות כבר מכתירות אותו כויברטור הדגדגני האולטימטיבי.

 
איך להתאים את העיצוב של הויברטור לעיצוב שלך?
הטכנולוגיה לא פותרת הכול, כמובן, לפעמים היא אפילו מסבכת. מה גם שהויברטורים הנ"ל נוטים להשתייך לסוג היקר (והאמת, יש מקומות שאת פשוט לא רוצה להתקרב אליהם עם דברים זולים). אז אם ויברטור רציני הופך להשקעה? איך בוחרים? חומרים, אחריות, חברה מוכרת וחנות אמינה - כל אלה חשובים מאוד (הינה מדריך מפורט איך להיזהר עם שמות של חברות שאפשר לסמוך עליהן מבית ויולט בלו). אבל הסוד האפל של תעשיית צעצועי המין הוא שלא לכל אחת מתאימים אותם ויברטורים.
מאחר וויברטורים מיוצרים בכמויות תעשיותיות הם מיוצרים עבור ממוצע נשי מדומיין ולא ממש קיים. ממש כמו שהבגדים בחנות לא יושבים בול כמעט על אף אחת. אם יש משהו שגם המציאות וגם המחקר מוכיחים זה שהדקויות של העדפות מיניות מגוונות כמעט כמו הדקויות של מראה הפנים שלנו. בהתאמה, במה שחוקרי הסקס החדשים אוהבים לכנות "אנטומית העונג הנשית", יש, למשל, נשים שעוצמת הגרוי שהן מעדיפות היא שהפרטנרים ישבו בחדר השני ויחשבו על הדגדגן שלהן, ומצד שני כאלה שאם היו לוחצות לכן על הכתף בעוצמה שהן רוצות שילחצו להן על הדגדגן הייתן אומרות "איה!" (לפחות בלב). אלה כמובן דוגמאות קיצוניות. בדרך כלל מוטב פשוט להתקדם בהדרגה וזהירות (ולדבר, כמובן), אבל מה עושים עם ויברטורים?
בניגוד לבגדים, לויברטורים אין תאי מדידה. זה מצב רצוי, כי אף אחת לא רוצה לקנות משהו שנוסה קודם. עניין של הגיינה. הצרה היא, שכשעומדים בחנות ומחזיקים משהו שנראה כמו דולפין מאיים בגודלו* קשה קצת להבין איך זה יעבוד. כבר שמעתי מנשים שעשו טעויות וויותרו על העניין לתמיד בעקבות חוויה רעה אחת. אז הינה גישה מומלצת שגובשה בעזרת חברה מבינת עניין.
ברמת העצה הפשוטה, אם מה שאת אוהבת זה מגע מרפרף של אצבע על הדגדגן וזה מה שעושה לך את זה, אין לך מה לקנות ארנב דו-קני רב פעלים וכפתורים. אם יש לך דגדגן שאוהב גרוי עקיף, שימי לב אם החלק שמגרה את הדגדגן הוא יחיד או צמד מחושים ובחרי בסוג השני (נכון בעיקר לגבי "ארנבים" למיניהם). אם את אוהבת גרוי של נקודת הג'י - לכי על ויברטור שהחלק החודר שלו מעוקל כלפי מעלה.
אם המגע שאת אוהבת ממש ממש עדין ומרפרף, אולי בכלל צעצועי מן ממונעים זה לא בשבילך. גם אם את לא אוהבת רטט מהיר אלא רק עיסוי עדין ואיטי, יכול להיות שבכל מקרה עדיף לך להישאר עם עצמך ועשר אצבעותייך (ואלה של המאהב/ת), אבל אולי קצת חקירות והתנסויות צופנות לך הפתעות מענגות.
בסופו של דבר, תסתכלי טוב על המכשיר ותנסי לחשוב איזה אופן מגע הוא בעצם מדמה, וזה לא תמיד פשוט (עיין ערך חיות).
מלבד זה - שימי לב שלא כתוב על הויברטור "novelty use". אמנם "נובלטי" הוא סוג של יופמיזם שחולקות חברות מסויימות וביטוי שבחלק מהארצות הוא דרישה חוקית, כדי להפריד צעצועי מין ממכשירים רפואיים, אבל לפעמים, ובעיקר שמתלווה אליו המילה use, מעיד על זה שזה "ויברטור צעצוע" - שבעצם לא בנוי כדי שממש ישתמשו בו, או לשימוש חיצוני בלבד כמוט מסאז'. חשוב ללכת על איכות, על חברה מוכרת, לא לפחד להשקיע כסף, ולעשות מחקר מקדים ברשת.
 
 
* טרנד שלעולם לא יהיה לי ברור: ויברטורים שמעוצבים כמו חיות חמדמדות. למה שמישהי תרצה להכניס דולפין גמדי לנרתיק? אני לא רוצה להדיר אף קבוצה, אבל זה נשמע לי יותר כמו פטיש אקזוטי מאשר משהו שצריך להוביל עיצוב ויברטורים לקהל הרחב. הויברטורים החדשים נוטים להיות מופשטים יותר, נו פאן אינטנדד, וזה עובד טוב יותר, בעיני, גם מאלה שנראים כמו זין.
** הערה לקוראים בעלי מערכת רבייה זכרית. ויברטורים לבנים הם חולייה מאוד חלשה בשוק (אלא אם המטרה שלכם היא גרוי אנאלי, ויש אפילו קטגוריה חדשה של "ארנבים לגבר" עם גרוי מקביל של הפירנאום ובלוטת הערמונית). ברמת סימולציות נרתיק, הטריקים הם, לרב, פאתטיים לחלוטין. העצה שלי לגברים - במקום לבזבז את הכסף על ויברטורים עבורכם, תדאגו להיות בעלים של ויברטור עבור הפרטנרית. יש תופעה שלא רבות מתוודות אודתיה, של בנות שמצליחות לגמור (בסדר, בסדר, עבור נשים רבות האורגזמה זה לא הכול, ידוע.) רק לבד ו/או עם ויברטור, אז בין אם משלימים עם זה או רוצים לשנות את זה בהדרגה (נושא לטור אחר, באתר אחר), תופתעו באיזו הערכה תזכו, לעתים, אם תדעו להגיש אותו ברגע המתאים (ובאופן המתאים). קיט בסיסי של ויברטור דגדגני קטן, שקט ולא מאיים (אבל חזק ואיכותי) ולצידו ויברטור ארנב (קצה דגדגני מפוצל יהיה שימושי יותר, מאחר ולפי הספרות המקצועית רב הנשים מעדיפות מגע לא ישיר, לפחות בהתחלה), יביאו אתכם רחוק. לא לשכוח לקנות גם מטליות חיטוי. קיצורי הדרך האלה, אגב, אינם תירוץ להישאר בורים באנטומית העונג הנשית.
*** אזכור כבוד, אם כי לא מדובר בויברטורים, לכריות הליברייטור. סדרת אביזרים פשוטים, שהם בהחלט הברקות עיצוביות. אחת מהן גם הופיעה בסרט האחרון של האחים כהן. אגב, מדור הצעצועים באתר שם מכסה לא מעט דגמים חדשניים ומובילים שלא הוזכרו כאן - מטיטניום ועד כאלה שמתחברים לאי-פוד.