הצעירים של היום הם שק חבטות נוח. שום דבר לא מרגיע יותר מלהסתכל עליהם בתיעוב ולצקצק. גועל נפש, נבובים, רועשים, מכורים לאינטרנט, חסרי השכלה וערכים! אז יודעים מה? לא מסכימה עם זה.
"הצעירים של היום טיפשים יותר!"
לא נכון: אתם פשוט מוותרים להם.
הנערים של ישראל נכשלים במבחני פיז"ה הבינלאומיים. הם נכשלים גם בבגרויות, ובעצם – בכל סוג של מבחן שהוא לא אבחון הפרעות קשב וריכוז. האם הם נכשלים כי הם חכמים פחות? כי מום גנטי מסתורי גרם להם להיוולד עם מוח מפותח פחות מזה של תלמידי סין? בולשיט. המקור לכישלון הקולקטיבי הוא הדור הקודם, שנותן לדור הבא לצמוח מפונק. הצעירים מוותרים לעצמם, כי ההורים ומערכת החינוך מוותרים להם. במקום להעיר לתלמיד כשהוא כותב שגיאה כך שידע לא לחזור עליה בפעם הבאה – מדביקים עליו תווית של דיסלקט. במקום לתת לו להתמודד עם שיעורי הבית, מושיבים אותו מול מורה פרטי שילעס את החומר עבורו. הדור הנוכחי נמס מול מבטו האומלל של הדור הבא, מקל עליו, ומונע ממנו לרכוש את כל הידע והמיומנויות שיכול היה לרכוש.
"הצעירים של היום כל הזמן בפייסבוק, הם תקועים במחשב"
לא נכון: הצעירים נמצאים בחברת בני גילם, ועושים את אותם דברים שהיו עושים לפני שהיה מחשב
בן נוער שיושב לבדו מול מחשב. שקוע בעולמו הוירטואלי, משחק לו עם עצמו במשחקי דמיון. האין מראה יותר מנוכר ובודד מזה? התשובה לשאלה הזאת, תהיה: פחחחח. בישיבה רצופה מול מחשב אין שום ניכור, בדידות, או בריחה מהמציאות. מחשב הוא כבר מזמן לא נחלתם של גיקים אנטי-סוציאליים. רשת האינטרנט, ופייסבוק בפרט, לוקח את האינטראקציה האנושית – ומעביר אותה למדיה אחרת. בעבר מכתבים החליפו את השיחה פנים מול פנים, וכעת – צ'ט מחליף את המכתבים. האינטרנט היא לא רשת של מידע קר, כי אם כלי התקשורת המפותח ביותר שידע האדם. אין ספק שיכולות להיות לה השפעות שליליות על נפש האדם; אך יותר מכפי שהיא משחיתה את נפשותיהם של צעירים, היא נותנת מקום חדש לבטא בו את הטירוף הישן.
"הצעירים? כל מה שמעניין אותם זה האח הגדול וכוכב נולד"
נכון, אבל לא נורא
תוכניות טלוויזיה בידוריות אכן מעסיקות את הנוער. ואת המבוגרים. למעשה, את כל בני האדם שגרים בארץ הזאת. גם אלה שלא צפו ולו בפרק של האח הגדול – יכולים לדבר שעות אודות התוכנית, כמה איומה היא. אלא שהיא לא איומה עד כדי כך. מבעד למעטה הדביק של העריכה המגמתית ועשן הסיגריות הבלתי נסבל, ניתן לשאוב ממנה ערכים חיוביים מאוד: כנות, אינדיבידואליזם, נימוס וטאקס בדינמיקה קבוצתית, רגישות, מנהיגות. ואילו מ"כוכב נולד" ניתן לשאוב אהבה למוזיקה ושאיפה למצוינות.
להושיב ילד רך מול ערוץ 20 לבדו אכן תהיה טעות מרה. אבל לשבת איתו ולהבין יחד את המניעים של משתתפי הריאליטי? לדון במעשים ראויים ובלתי ראויים שמתקיימים על המסך? זה יעניק לילד הבנה ביקורתית ומפוכחת של התרבות הישראלית ששום סרט טבע לא יוכל לתת לו. ובל נשכח את השורה התחתונה: צפייה באח הגדול אינה מונעת צפייה בסרטי טבע. הכי נכון לשמור על מינון מאוזן: קצת מזה וקצת מזה.
"הצעירים של היום משתמטים משירות בצה"ל"
נכון, ויש לזה היבטים חיוביים
שירות בצה"ל הוא ברירת המחדל של האזרח הישראלי, והוא אמור לקום ולתרום את זמנו וגופו לצבא בלי לשאול שאלות. מה שקורה – זה שהצעירים כן שואלים שאלות. האם הם מסכימים להיות חלק מארגון כמו צה"ל, שבארץ הוא אמנם קונצנזוס, אך במרבית העולם התנהלותו שנויה במחלוקת? האם הם מוכנים להשתתף במלחמה ובאלימות בשל הלאום שלהם? אלה שאלות שחשוב לשאול, והן מראות על תבונה, מעורבות חברתית ואומץ ללכת נגד הזרם. גם המשתמטים העצלנים יותר, אלה שמעדיפים ממניעים דתיים או אגואיסטיים שלא ללכת לצה"ל, לא עד כדי כך גרועים בעיניי. התקשורת מציגה את ההשתמטות כאסון לאומי, ורוב האזרחים שכן עשו צבא מרגישים פראיירים לנוכח ההשתמטות הגואה. אבל תחשבו על זה רגע: מה כל כך גרוע באדם שמעדיף ללמוד במקום להילחם? או ליצור במקום להרוג?
"הצעירים – רק סקס יש להם בראש"
נכון, לא נכון – מה זה משנה?
איך יכול להיות להם רק סקס בראש אם כבר הסכמנו על זה שכל מה שמעניין אותם זה האח הגדול?
אבל ברצינות. יכול להיות שהדור הצעיר פתוח יותר הן בדיבורים שלו על מין והן במעשים. מצד שני – כל דור נראה לקודמו פרוץ יותר, גס יותר, פרובוקטיבי יותר. מצד שלישי – בכל מקשה של נערים יש אינספור אינדיבידואלים, חלקם יאבדו את הבתולים בגיל 13, חלקם יתנשקו לראשונה בגיל 21. וגם אם נכליל ונניח שהדור הצעיר מתפתח יותר מהר ומתנסה ביותר דברים: מה הבעיה בזה? מה כל כך גרוע במגע? בסקס? במשחקי-אימון לקראת מערכות יחסים? יש להפריד בין התנסויות-נעורים תמימות לבין איום אמיתי, שמגיע בצורת ניצול, התעללות, ופורנוגרפיה אלימה. והדרך הכי טובה למנוע את זה, היא דווקא פתיחות. שיחה, הסבר, תמיכה. ילד שיקבל מהוריו בזמן הנכון הסבר על יחסי מין, לא ימהר ללמוד איך מתנהגים לאשה מסרטונים בערוץ הסנאף של רד-טיוב.
לסיכום: הדור הצעיר אולי מחורבן, אבל הוא לא יותר מחורבן ממה שהיה לנו פה לפני עשר, עשרים או חמישים שנה.
מסכימים איתי? חושבים שאני טועה וכותבת שטויות אינספור? המקום הנכון לדון בו בשאלות האלה, יהיה כנס "הדור הבא" שיערך בשנקר בשבוע הבא. אני מזמינה אתכם אליו, דווקא כי אני רוצה לראות אתכם מראים את הפנים האמיתיים שלכם מול אנשי אקדמיה מבוגרים שרק מחפשים סיבות חדשות לצקצק.

הדור הבא
תרבות צעירים בישראל
פורום שנקר לתרבות וחברה עורך כנס ראשון מסוגו על תרבות הצעירים העכשווית בישראל. בכנס ישתתפו, אלה לצד אלה, חוקרי תרבות, יוצרים צעירים ופעילים חברתיים ביומיים של הופעות, הרצאות, תצוגות ודיונים על תרומתם של הצעירים לאמנות, לאופנה, למוסיקה, לשירה ולשיח החברתי-פוליטי בישראל היום.

• איפה? שנקר, בניין מיטשל, רחוב ידע עם 8, רמת גן.
• מתי? 13-14 במרץ 2011
• כמה עולה? חינם לגמרי. הכנס מיועד לקהל הרחב, וממש לא מוגבל לתלמידי שנקר.
• לאישור הגעה באירוע הפייסבוק
• לפרטים נוספים

שווה להגיע לשם בשביל know hope אמן הגרפיטי המעולה, מרב מרודי מקימת המגזין מיס.יוז לאמנות וסקס, והופעות חיות של כל החתיכים אצלי, ושל אלמנה שחורה, והכל בחינם. מעבר לכך, מציעה לכם להעיף מבט בתוכניה: תגלו שם מגוון של מרצים, החל מחברי כנסת יבשושיים, וכלה באנשי רוח שובבים. נתראה שם.