בבואי לכתוב פוסט חדש התלבטתי בין שני נושאים: האחד – כמה שאני שונאת את עצמי ואת הקיום שלי ואתכם ונמאס לי ובא לי למות או לפחות לשכור מישהו שיחייה את החיים שלי במקומי לתקופה. השני – להג אסקפיסטי בעל ארומה מסחרית העוסק בהסרת שיער לצמיתות. דיון קצר עם עצמי הוביל למסקנה שנושא מספר 2 יעודד את רוחי. אז קבלו אותו!
סיפרתי לכם שהוזמנתי למסיבת ההשקה לבלוגרים של מוסד חדש בישראל לטיפוח. EPYL שמו. לצורך המתנות שהרעיפו עלינו, היה שווה לשאת את התגית "בלוגרית".
זרוב מתענגת על ספרות גבוהה בביקורה השני במעבדות EPYL
שיער גוף, בדומה לדת, צמחונות, או ערכים מוצקים, מעולם לא היה הקטע שלי. רק לאחרונה למדתי להבין ולכבד אנשים אחרים שבוחרים להתהדר בהם – ובכל מקרה, קבעתי, זה לא בשבילי. לפיכך מבין סל המתנות שהועמדו לבחירתנו, לקחתי את הברורה מאליו: הסרת שיער לצמיתות מבית השחי. אין לי ספק שלעולם לא אזדקק לו, ואין מאושרת ממני להיפטר ממנו, הרי הוא השיער המציק ביותר בגוף. צמיחתו פוריה ואיתנה, ואף רצועת שעווה לא יכולה להתמודד עם שורשיו העבותים. רק סכין גילוח. מטלה שהופכת לנטל יומיומי מעיק, במיוחד בקיץ, בתור אשה שיותר מכל אוהבת ללבוש גופיות מתוקות.
מאז התייצבתי פעמיים לטיפול הלייזר, ונותרו לי עוד שמונה עד שיגמר תוקף החבילה. אני סומכת על בית השחי שלי שעשרה טיפולים ישכנעו אותו להפסיק להצמיח שיער, אולי אפילו פחות.
איך הולך בינתיים? הטיפול הראשון, במכשיר שעושה שימוש בקרני אור, היה ממש מפתיע לטובה. נלחצתי בהתחלה: הושיבו אותי על מיטת טיפולים, מרחו אותי בקרם סיכה, הלבישו משקפי מגן עבות על עיניי וכבר התחלתי לפחד. אך אחרי שניות ספורות של פולסים של אור על עורי, וההליך היה מאחוריי. התחושה הייתה מעקצצת, אבל לא התקרבה לקרסוליים של כאב-שעווה ישן וטוב.
במשך שבועות מאותו טיפול ראשון המשיך האיזור לצמוח באותה התלהבות כמימים ימימה. כבר הייתי בטוחה שמכרו לי חתול בשק. ולפתע, התחיל החתול להקריח.
אילוסטרציה: חתול עירום, יצא המרצע מן השק! החתול והצילום מאת דן קשאני
שיערות שהיו רגילות להיות מרבד זיפי, הפכו לערוגה חלושה ומדולדלת! פרצתי בריקוד וזמרה, וכבר התחלתי לשקול את האופציה הבאה: להסיר שיער לנצח גם מהרגליים.
אחרי זה הגעתי לטיפול השני. הטיפול השני נעשה במכשיר אחר, לייזר בעל קרן ישירה ואלימה, שכבר הייתה כואבת יותר. שישים השניות היו חמות ומענות, והרעיון של לחוות את אותו הטיפול על השוקיים המסכנות שלי פתאום נראה לי פחות נעים.
כשחזרתי הביתה והתלבטתי עם איזה מהתכשירים ברי-החלוף אסיר את שיער-הרגליים הערב, שוב נראה לי הפתרון של לייזר כמו הפתרון האידאלי.
החסרונות:

• מחירה של הסרת שיער לנצח מן השוקיים (איזור של חצי רגל) מגרד את ה-3,000 מלמטה. אלו המחירים ב-EPYL, ואני לא באמת יודעת כמה לוקחים במרפאות אחרות, כי זה מידע שכמעט בלתי אפשרי לגלות ברשת
• זה קצת כואב

היתרונות:

• זה לא יותר כואב משעווה או מכונה
• 3,000 שקל ונפטרתי מהטרחה לנצח

מה לעשות? להגיד שלום יפה לשיער הרגליים שלי? או שעדיף להשתמש ב-3,000 השקלים האלה כדי לקנות אלפי זוגות גרבונים בצבעים עליזים כדי להסתיר מה שהולך שם?
מסתירה שוק וחושפת שחיים. (תודה לאליסה ימגה על הצילום)