צפיתם בווידאו השחור/וורוד שלנו? טוב, אני מניחה שכן, הוא להיט. תאמינו לי שלהכין אותו היה הרבה יותר כיף מלצפות. כמו הסרטונים המוצלחים ביותר, הוא התחיל מרעיון קטן וקולע. זה סוג של בוחן להצלחה של מה שאתה יוצר: האם אתה יכול לתאר את הפרוייקט שלך במשפט אחד? האם המשפט הזה מסקרן?
דברים שיפעלו, הם, לדוגמה: חתלתול נבהל. קורות חיים בסגנון אלכסנדרה סולימסקי. מה היה קורה אם היה דבר כזה "זרקשחור".
אבל כמובן, משפט אחד הוא רק אבן הפינה של בניין גבוה מאוד. הפקה של שני ימי צילומים אינטנסיביים, מיליון שעות עריכה, אבל התגובות הטובות שוות כל רגע של עבודה.
תומסו שלי מתעד את תחילת הבוקר, בו שרון המאפרת המוכשרת שמה צבעים על פניי

ליידי גאגא, שמצליחה להכניס וודקה נמירוף בערך בכל פריים שהפנים שלה לא מופיעות בו" src="http://zroob.com/wp-content/uploads/2010/01/2.jpg" alt="" width="480″ height="413″ />חוץ מלהיות דוגמנית, בהפקה הזאת הייתי אשת ארט. מה שאומר שהלכתי למכולת וקניתי משם וודקה נמירוף. התעקשתי להשתמש בה, אפילו שהבקבוק לא נפתח בשום פנים ואופן. בסופו של דבר שברנו לו את הפיה עם פותחן של יין (תודה אלון!). והכל - בגלל ליידי גאגא, שמצליחה להכניס וודקה נמירוף בערך בכל פריים שהפנים שלה לא מופיעות בו

OMG! מזווית הצילום הזאת אני נראית כמו פריס הילטון! מעתה והלאה לא ארים את הראש שלי וזהו. אפרופו וודקה - במהלך הצילומים השפרצתי על עצמי כמה ליטרים של בושם תאילנדי זול שעשוי מ-35% אלכוהול ומריח כך.

גרייס למברגר, הצלמת הכי סקסית ביקום, מכניסה אותי למקום שכולם חולמים להיות בו. צילום: תומסו

שלום שיער וורוד! תיכף אעבור מבעד לשער לעולם השחור. האקדמיה של לוריאל, שם צבעו לי את השיער

תראו! יש לי משחה כחולה על הראש! בקרוב אהיה דרדס

נערות לוריאל המעולות מופתעות מהתוצאה, ואני מסתכלת במראה ותוהה מי זאת הברונטית הזאת, ואם היא באה לפה הרבה

כל עוד זה נוגע לסטיילינג וורוד - אני ספצית. אבל עם השחור קיבלתי קצת עזרה מ-NOX, החנות ששחור זאת המומחיות שלה. השמלה המהממת - משם. נעליים מטריפות לקחתי מחברתי מאיה אילת - אבל בפריים הזה גם ככה לא ראו לי את הרגליים, אז מי צריך נעליים אניוויי?

את יום הצילומים סיימנו ברכיבה קצרה על האאודי המבריקה של אמא של רוי - אשה שהחיסרון היחיד שלה, הוא שאינה אמא שלי
אחרי שלבשתי בגדים יפים ופיזזתי מול המצלמה, מתחיל החלק הבעייתי באמת. והוא לשבת מול שניים-שלושה מסכי מחשב במשך 18 שעות ביממה ולערוך כל עוד נפשי בי
אסיים את הפוסט בתזכורת על המסיבה המעולה שלנו, שמתקיימת ביום חמישי הקרוב. מי שלא בא – מתחרט.