לפעמים בא לי לעקור את מערכות הרבייה שלי מהמקום.
אין לי שום בעיה עם המיניות שלי ועם מין בכלל. כל זה, עד הרגע שאני יוצאת מהבית ופוגשת את האנושות.
האנושות שרואה אותי כפות מהלך.
וגם: האנושות ששופטת אותי על זה שאני מוחצנת מדי.
וגם: האנושות ששופטת אותי על זה שאני חסודה יותר ממה שאני אמורה להיות.
וגם: האנושות ששופטת אותי על כך שאני לא שוכבת איתה.
וגם: האנושות ששופטת אותי על אין שאני מדברת, על איך שאני מתלבשת, על מה שאני משדרת בלי להתכוון, ועל מה שאני מתכוונת לשדר.
מפלצת משפריצה ברתולין
חטפתי כאפה מכמות ואיכות האנשים שרואים אותי כאובייקט מיני. התחלחלתי כשקלטתי פתאום: הדימוי שלי הוא מפלצת שברחה מהכלוב שלה ומשוטטת ברחובות, משפריצה ברתולין.
ברור שיש בי מיניות, אחת בריאה ונטולת רסן, אבל היא מתבטאת רק בסופי שבוע, רק כשזה רלוונטי, או כשהתפקיד מחייב. כל שאר הזמן אני עסוקה בלימודים, עבודה, לרכב על אופניים ממקום למקום, לצבוע את השיער ולזמזם שירים של ליידי גאגא. בחיי היומיום, אני נמנעת מלשדר מסרים מיניים מטעים. לא מפלרטטת. לא בבית הספר, לא בפגישות עסקיות, ובכלל: לא בשיחה עם אף אחד שאין לי כוונה לשכב איתו. ואין לי כוונה לשכב עם מרביתכם.
אממה? האינטרנט מלא בפוטאג' מהמם שלי בסוגים שונים של ביקיני, במסיבות ביקיני, בסרטוני ביקיני, ואין לי מה להאשים אתכם שזה הדבר הראשון שתופס לכם את העין. מה שמעצבן בסיפור, הוא אנשים שמניחים אוטומטית שאם יש לי ציצים, לא ניחנתי באיכויות נוספות. שוביניזם במשווה פמיניזם.
אז מה אתם מציעים לי לעשות? להסתתר? ללבוש בגדים שלא הולמים את גזרת גופי? לא מוכנה. אבל מצד שני – אני לא מוכנה להגיע לשום הישג בחיים בזכות המיניות שלי. רוצה להעסיק אותי כי אני מושכת? אל תצלצל אליי. קורא את הבלוג שלי כי אתה מחכה שאראה מחשוף? תפסיק לקרוא פה. הדבר היחיד שאני רוצה להשיג בעזרת מיניות, זה מין.
מתוך האתר הנפלא "ללא מין"
שאלות ותשובות
יום אחד שאל אותי עלם צעיר, סקרן ועצבני: "למה נראה לך שכל גבר שמדבר איתך מנסה להתחיל איתך? למה את מתייחסת אליהם מגעיל? אפילו עליי הסתכלת בעין עקומה כשפניתי אלייך, ותסמכי עליי שאין לי שום כוונה להתחיל איתך."
אני אסביר לו ולכם למה: כי הזדמן לי לצאת מגבולות ביתי, כי יצא לי לראות קצת עולם, וכי העולם חיכך בי את איזור החלציים שלו.
נקודת ההנחה של הבחור הייתה, שאני מתנהגת כך כי אני כלבה מתנשאת שחושבת שכולם רוצים סיבוב על הפות הקסום שלה. טעות: אני מודעת לכך שמרבית אוכלוסיית העולם לא מוצאת בי שום עניין מיני. א-ב-ל, קומץ אנשים שפוצחים עמי בשיחה, שולחים מבט, שריקה או תנועה, אלה הם השבריר הזעיר של אוכלוסיית העולם שכן מוצא בי עניין מיני – והם פשוט מחליאים.
במקור, מתחת לכל ההגנות שלי, האטימות, והעוקצנות, אני היפית מצחינה ושוחרת שלום שרוצה להתיידד עם כולם, לדבר איתם, ולחייך לאנשים זרים ברחוב. הבעיה באנושות, היא שהיחידים שממש מתנהגים כך, עושים את זה כאמצעי להיכנס לתחתונים החמודים שלי. מבחינת הגבר שמעוניין בי, התנהגות ידידותית היא דרך להביע שהוא ישמח לשכב איתי – ולפיכך, אם אני ידידותית אליו, סימן שאני אשמח לשכב איתו גם כן. הואיל ואני לא רוצה לשכב איתו, אין לי מה לעשות אלא להפגין את ההתנהגות הדוחה ביותר שאני מסוגלת לה.
להתחיל עם בחורות זו טכניקה, ספורט הישגי.
סניה בבלוג שלו, ממליץ לגבר הטיפוסי לקבוע לעצמו יום בו ישמע "לא" משלושים בחורות, רק כדי להתחסן בפני הפחד מדחייה! יש בית ספר שמלמד איך מתחילים עם בחורות, לעזאזל! פעם נקלעתי למרכז עזריאלי כשבית הספר הזה שחרר בקניון חבורה של תלמידים משחרים לטרף. זה היה מגוחך, אבסורדי ופולשני. עטו עליי כנשרים עקשנים, כל אחד מהם פותח איתי שיחה באותה דרך בדיוק בה ניסה קודמו. אף אחד מהם לא מניח לי עד שאני מבהירה באופן הכי חד משמעי: איני רווקה. איני מעוניינת להחליף את בן זוגי בך. איני מעוניינת לתת לך את מספר הטלפון שלי, "רק לדבר".
גברים שמתחילים איתי מגעילים אותי, מבריחים אותי, או לכל הפחות משעממים אותי. אני מזועזעת מהרעיון שגבר רואה אותי כעיטור גבורה שהוא יכול להשיג או לא להשיג באמצעות "שיטות". כשהדבר הכי חשוב בלהתחיל עם בחורה, הוא להבהיר לה שאתה ב-כ-ל-ל לא מנסה להתחיל איתה. "שמעי, שלא תחשבי מנסה להתחיל איתך, אבל…" הוא אחד ממשפטי ההתחלה הנפוצים ביותר.
נכון, גבר אחד מתוך עשרים שפונים אליי, לא רוצה להתחיל איתי. וזאת ממש לא סיבה הולמת להסיר את ההגנות שלי. אם אין לי מושג מי אתה, אני אהיה מגעילה, מרוחקת או מסויגת, רק ליתר בטחון.
ולמה זה?
כי אני מפחדת.
כי אני באמת ובתמים מלאה באימה קרה. טעונה בתרחישי זוועה, החל מיחסי מין ללא הסכמה וכלה בהתעללות ברוטאלית. נודניק שלא מוכן להבין את המילה "לא" כשהוא נטפל לאשה בקניון – איך יתייחס לאשה במיטה? האם שם הוא יפסיק כשישמע "לא"?
גבר טיפוסי לא יבין את החרדה התמידית שחשה אישה שהולכת לבד ברחוב. הוא לא יכול להגיע בכלל לסיטואציה הזאת. בתור נקודת מוצא, יש סיכוי נמוך יותר שאשה תתחיל עם גבר. בתוך המשך, אשה לא תוכל לנצל גבר, להתעלל בו, לחדור אליו.
אני, כאשה, בשונה ממך, הגבר, צריכה להימנע מללכת לבד ברחוב. וכשאני הולכת לבד ברחוב, נותר לי רק להתפלל שאף אחד לא יקפוץ עליי מהשיחים. אבל מעבר לכך – אני מודעת שרוב מקרי האונס הם לא תוצאה של קפיצת-שיחים לילית, אלא מתחילים באינטראקציה שלא אמרו לה "לא"מספיק מוקדם. מבחינתי – מספיק מוקדם זה הכי מוקדם שאפשר. עוד לפני שתזרוק החוצה את משפט הפתיחה שהתכוונת להגיד.