סוף הסמסטר הגיע, ולפיכך כל סטודנט בשנקר הופך לסטודיו אד הוק של הפקות מכל הסוגים. ההפקה הכי מלהיבה שהעסיקה אותי בשבוע החולף, הייתה הקליפ הזה, שנוצר לקורס עריכה. מי שעוד לא צפה בו, כדאי שיצפה.

גם אם התוצר אינו גאוני, הוא סיפק תהליך יצירתי פורה עבור כל המשתתפים.

14.01.09
טוב, אז מה שקרה עכשיו זה שהגעתי ליפו ואני יושבת לבד בסלונה ומחכה לפגישה עם שני אנשים שיהיה נחמד להיפגש עמם. אממה, קבענו בתשע. ברגע שעליתי לאוטבוס לפני חצי שעה שלחתי הודעה : אגיע בזמן, הבהרתי. הגעתי בזמן ואף התעכבתי מעט. במעבר החציה הנידח ביותר ביפו, זה שאפילו מכונית אחת לא עברה בו במשך עשר הדקות שהרמזור היה אדום, עמד שוטר וחילק דוחות להולכי רגל. ביפו. בתשע לפנות לילה. לא הבנתי אם אני צריכה להרגיש בטוחה או בדיוק ההיפך.

הייתה זו תקופה קשה עבור כולנו, ועכשיו הגיע הזמן להפסיק להילחם.
צבא ישראל כתש את עזה,
זרוב רצחה ירקות שונים בקור לב,
אתם הוזמנתם להצטרף למלחמה,
ושלחתם לנו את תוכן הגולשים הביזארי ביותר באינטרנט.

בערב סתיו נעים ברמת גן, הקרינה לי חברתי אחד מהסרטונים הכי מצחיקים שראיתי אי פעם. אני יודעת שאתם מהססים ללחוץ על כפתור ה-play, אבל אני מבטיחה לכם שלא תתחרטו אם תעשו זאת.

לאחר צפייה חוזרת ונשנית בסרטון זה, עלו בקרב כל החבריה שאלות מהותיות, ובעיקר - איפה הוא היום. ולפתע, צץ האדם שנבר החוצה את הסרטון הזה מן הארכיון, והוא מגלה לנו את כל האמת.