אגרגטור הזנה

Asking for a College Paper Online

220 VOLT - ו', 03/03/2017 - 18:49

Is there a particular subject in school that is giving you a lot of problems? If you are in such a position, do not fear, as we have all been there. We have all taken that one class or subject that we simply cannot understand. No matter how hard you try, you simply are not having any luck in keeping up with the rest of the class. But what if you have one final paper that you can get right in order to get you a really decent grade? We think you should get the paper written by someone else.

Since none of your classmates or friends are going to do it for you, unless you pay them, what we suggest is going to a site such as affordable papers com. As you can see from the profile at affordable papers com, they are a site where you can buy papers online. And you are not buying papers already written. You are requesting a custom paper that will be written for your eyes only. So let us walk through the process that is involved in getting the paper written for you.

The first step is to tell them your college grade level, the class you are taking, the topic that is being taught in the class and the full instructions for the final paper. What we also suggest is that you send in all the writing samples you have from the class so far. Why do we ask for these? Because the writer will make sure the paper you get is really good quality, but that it still sounds like you wrote it. If the paper sounds drastically different from yours in terms of writing style and the words being used, your professor could get really suspicious. So check out the site’s offerings today!

How to Choose the Best Custom Dissertation Services

220 VOLT - ו', 02/24/2017 - 18:50

When writing your paper isn’t the most exciting thing to do, professional paper writers are available to help you out. Offering custom dissertation services, these companies save you time, hassle, and headache while providing you an original, well-written paper quickly. Don’t choose the wrong dissertation company, however. Many of them are out there, but not all are created the same. When you want the best custom dissertation services, use the information below to find a company that excels expectations.


The more experience that a dissertation company has, the better. Always look for companies with at least a few years backing their name. This information should be easy to learn. Just visit the company website or ask them!


The paper writing company should offer talented writers who can handle any of your paper-writing needs. Take a look at the menu of services before you hire.


How much are you willing to pay for a custom written paper? The cost of the paper is one of the most important aspects of all, considering money doesn’t grow on trees.


Do not purchase a paper that isn’t backed by a guarantee. Any good company will stand behind their work and what they do with a guarantee. Do not put your trust into any company that is unwilling to stand behind their work.


A good company is one that has a good reputation backing them. You can easily learn what other people say about a company by asking around and viewing reviews and testimonials online. Always find out what others are saying about a paper writing company before you hire them!

Don’t get stuck with a paper writing company that won’t exceed your expectations! Use the above information and you’ll get an awesome company that rocks your world!

How Can I Get the Best Ejuice?

220 VOLT - ב', 02/20/2017 - 18:50

Are you in the market for some eliquid? If you do not know what it is, we can explain ejuice to you in some detail. The first thing you need to know is that this is the liquid you are going to vape when you are using an ecigarette. So instead of a regular cigarette, you will take your eliquid and you will put it into an ecigarette. And then you drag and take in the vapor in the same way as you would when you are smoking a regular cigarette. And the great thing about vaping is that it is much better for your body than smoking.

Another reason you are going to love vaping is that you no longer have to deal with that nasty smell that you can sometimes get from cigarettes. So you are going to see that even if you are vaping inside your room, within 10 or 15 minutes of you taking your last drag, you will barely have that smell in the room anymore. It does not stick to the walls or the furniture or your clothes at all. The smell comes and goes really easily, because it is water vapor not smoke.

And if you are in the market for the best juice that you can use with your ecigarette, then we suggest that you use online retailers instead of any other source. The reason why we make such an assessment is because we really believe that you are going to get a much better price. If you compare it to your local vape shop, the prices are so much more at local shops. And they probably will not have the same variety and depth of selection that you can get from an online store, since those guys carry absolutely everything at their stores!

Ligandrol only needs ten milligrams to intensify muscle build up

220 VOLT - ו', 02/17/2017 - 18:50


Based on the scientific studies and research concluded, that is the fact. Up to ten milligrams of Ligandrol or LGD-4033 (the clinical expression of this safe to use compound) is all that is required to intensify the necessary daily intensification of muscle building exercises, if you will. The scientific studies revealed that during a bodybuilding program of three weeks duration, more or less, a daily intake of on one milligram of Ligandrol could lead to an escalation of muscle build up of approximately one and a half kilogram mass.


They also discovered that the convention among their test subjects was to subject themselves to ten milligrams per day. Resultantly, they discovered that muscle build ups were more intense. Noticeable effects were more prominent among female body builders who were only ingesting three milligrams of LGD per day. They have, however, made the point that female users should be aware that restandrogenity could be more pronounced among their sex.

But this does not mean that they are now ingesting illegal substances such as anabolic steroids. Whether male or female, it is recommended that muscle builders utilize the accompanying Ligandrol (also known as Sarms) products available to gain the best effects. It is also advised that serious weight lifters and other sportsmen and women not rely entirely on these substances. A healthy, balanced diet, focusing on protein content, is still required.

Further motivations for serious-minded sportsmen and women is that they remain disciplined and responsible in the approach they need to ensure their best sporting results. Those who are overweight and generally inactive at this time need to consult with their medical practitioners before embarking on a weight loss regime using these compounds.

איך פייסבוק משחקים בנו

טק-סלאט - ד', 07/29/2015 - 10:00
אילנה ברודו ומנהלות העמוד "גברים בפייסבוק" קיבלו התנצלות מהנהלת פייסבוק על הסרת העמוד מהרשת החברתית.

מי אחראי על האלימות ברשת

טק-סלאט - ג', 07/21/2015 - 18:20
אילנה ברודו המנהלת הראשית של טקסלאט והמנהלת הראשית של העמוד "גברים בפייסבוק" נחסמה מהעמוד למשך שלושת הימים הקרובים אחרי שפייסבוק קיבלו דיווח על פוסט ב"גברים בפייסבוק". היכן מוטלת האשמה בחסימה? האם פייסבוק בעד הטרדת קטינות וקטינים ברשת? האם האלגוריתם של פייסבוק אשם? התשובות אצל יובל בר און

אנשי משמר הלילה מאחלים- יום הולדת שמח!

טק-סלאט - ב', 06/22/2015 - 16:43
אנשי משמר הלילה מאחלים יום הולדת שמח לבן של בריאן פורצ'ן מי ששיחק את אות'ל יארוויק הבנאי הראשון.

עולם הדיסק של טרי פראצ'ט – הסוף

טק-סלאט - ה', 06/18/2015 - 13:16
הספר ה-41 של עולם הדיסק יהיה האחרון בהחלט.

לא. לא גמרתי – על סקס בפרסום, ביזוי נשים והבוררת

טק-סלאט - ב', 06/15/2015 - 18:29
הבוררת מוכרות לנו השוואת מחירים דרך זיונים. אני איתן גמרתי...

מגי ג'ילנהול נדחתה מתפקיד מכיוון שאינה יכולה לשחק מאהבת של שחקן בן 55

טק-סלאט - א', 06/07/2015 - 09:02
מגי ג'ילנהול גילתה לאחרונה שנדחתה מתפקיד כיוון שהיא זקנה מדי להיות מאהבת של שחקן בן 55. אפליית הנשים בהוליווד. האמת העצובה.

יום אחד, מותק, נהייה זקנים

טק-סלאט - ה', 05/28/2015 - 19:33
זוג צעיר מגלה איך יראו בגיל מבוגר. האם תאהב/י אותי גם בגיל 64?

טריני וסוזנה: המקום בו קורעים ספרים

טק-סלאט - ב', 05/25/2015 - 07:34
איך אנחנו צריכים להתלבש? איך אנחנו צריכים להראות? מה צריכים להיות התחביבים שלנו? התשובה פשוטה. מה שאנשים אחרים אומרים לנו. או אולי בעצם לא.

קול קורא: "שומרים! שומרים!" מאת טרי פראצ'ט

טק-סלאט - ו', 05/22/2015 - 10:40
הצוות שהביא לכם את "אחיות הגורל" בכנס עולמות 2015 מתוכנן בימים אלה להעלות הפקה חדשה ומדהימה, "שומרים! שומרים!" על פי ספרו של סר טרי פראצ'ט ז"ל. מעוניינים להצטרף? המשיכו לקרוא! כפי שפורסם בפייסבוק: אוהבי פראצ'ט, חובבי במה וחיות הפקה – מה אתם עושים בסוכות הקרוב? אם אתם רוצים להצטרף למשמר הלילה של אנק מורפורק, להילחם […]

א' אאוטינג, ב' בבלוג שלי, ג' זה גועל נפש

הבלוג של מיכל - ה', 11/25/2010 - 02:18

בשבוע האחרון יצא לי לחשוב הרבה על הטרדות. זה התחיל כאשר אימי עירון, מנכ"ל Saloona פרסמה על הקיר שלי בפייסבוק את ההודעה הבאה: "ציטוט ממיטב גופי התקשורת: א' מהמשטרה היא, לא עלינו, "אישה שמשתמשת במיניות שלה". בעקבות זאת חברותיי היקרות, אני בעד שנבצע אאוטניג קולקטיבי, ואני מוכנה להיות הראשונה: אני אימי עירון ואני אשה שעושה שימוש במיניות שלה." לא זה מה שהטריד אותי, חלילה. את ההודעה הזו פרסמה בקירות נוספים בפייסבוק אצל נשים נוספות. מאד הזדהיתי עם דבריה, רציתי להגיב גם למה, לצערי נבצר ממני - אינני מ', אלא מיכל גרוסברג, אז זו בעיה.

אני אלך קצת יותר אחורה. לפני כשבוע וחצי התחוללה סערה בטוויטר. יש פעמים שהטוויטר הוא כמו בקת"ב שממתין לעוף למישהו על הראש. אלון עוזיאל הועלה על המוקד בגין פרסום פוסט בבלוג שלו, "קריפס, יש המון מהם בפייסבוק #2″, שם תיעד תכתובות הזויות סלאש סוטות מגברים כלפי נשים בפייסבוק, כולל תמונתם, שמם המלא ואף מספר הטלפון האשי שלהם. (בין התכתובות קיימת התכתבות בין זרוב ואדם שהטריד אותה, כשנשאלה מדוע לא היססה לתת את הפרטים המלאים אמרה "למען יראו וייראו כל מטרידני העולם".) בזמן שעקבתי אחר ההתפתחויות בטוויטר, בהן נשים (וגם כמה גברים) תמכו בצעד של אלון, ואילו כמה גברים התנגדו באופן חריף לפרסומים האלה, קיבלתי טלפון בהול ממערכת העיר לבדוק מה העניינים בקאסה דה עוזיאל. הכתבה, שהתפרסמה בגליון "העיר" של השבוע שעבר, (ולא זכתה לתגובה מצד "מובילי הדעה" בטוויטר, שכן אלו היו עסוקים בלזרוק לי בקת"ב על הראש בעקבות כתבה אחרת שהתפרסמה באותו גליון, על בית הקפה דורסיה.) היתה אמורה לצאת באופן נחרץ כנגד האאוטינג שעוזיאל ביצע לאותם הזויים סלאש סוטים סלאש אומללים. לי קצת היתה בעיה עם זה. בתור זו שכינוייה ברשת "סופרסקסית", אשה שעושה שימוש במיניות שלה, לא יכולתי שלא לקרוא את הפוסט ולהזדהות ברמה כזו או אחרת עם האאוטינג שבוצע. עם זאת, המשמעות של משפט שדה, הפרת הפרטיות וביזוי אדם בפרהסיה ברורה לי לחלוטין. למעשה, אני נמצאת במלכוד. מחד, אדם קם בוקר אחד ומחליט באופן פרטי להטריד בחורה. לפעמים יכולותיו החברתיות פשוט בעיתיות אז הוא שולח לאיזו א' או ש' הודעה שמנסה להיות מתחכמת אבל היא בעצם על גבול הפאתט, אבל לפעמים גם מדובר באדם שחושב שהוא יכול להרשות לעצמו לפלוש למרחב האשי של אשה ולכתוב לה דברים כל כך מבישים ומביישים שאילו היה אומר לה אותם פנים אל פנים היה מסיים את הלילה במעצר. מאידך, ברגע שמפרסמים את דברים האלו בשם מלא מדובר בפרסום לשון הרע והפרת פרטיות, והבנות שאישרו פרסום הדברים באופן הזה חשופות לתביעה מצד המטרידן. מגוחך.

כששאלתי את אלון בראיון שנערך עמו האם הוא לא חושב שלהטרדות מהסוג הזה יש מקום לטיפול באמצעות הגורמים הרלוונטיים, הרגשתי קצת שלא בנוח. אלון אמר לי שלפנות למשטרה זה בכלל ריל דאונר, ותעזבו לרגע את הספקנות המוטלת בנכונותה של המשטרה לטפל בכלל בדברים מהסוג הזה, לי באופן אשי התשובה די ברורה: קחו לדוגמא את החוק נגד הספאם, או את החוק נגד עישון במקומות ציבוריים וסגורים. רבים מכם מוצפים בדברים האלה מדי יום -ספאם במייל או לחזור מעושנים מבילוי. ספאם, מעשנים, קריפס, הם בכל מקום. כמה מכם באמת טורחים ליישם את הזכות שלכם להתלונן ולתבוע את הפיצוי המגיע לכם על עוגמת הנפש והפגיעה? בודדים לכדי השאיפה לאפס, וגם אז מדובר באנשים שרוצים לעשות קצת כסף.

כל עוד לא הכרזתי בפייסבוק באופן מפורש על מצבי הזוגי כבמערכת יחסים, הייתי מקבלת מדי יום בקרוב ל-10 מיילים עם הצעות מוזרות. לא, אני לא מגזימה. אני יודעת מי אני, מה אני שווה, יש יפות ממני ויש יפות פחות ממני ואני מודעת לאופן בו אני מצטיירת ברשת לאדם זר - אבל זה לא משנה את העובדה שבחודש אני נאלצת לענות בנימוס או להתעלם מכמה מאות מיילים. איפשהו עמוק בלבי, אם לא הייתי עצלה מדי, הייתי בשמחה מעלה את כל התכתובות המזעזעות והקריפיות להן אני זוכה. כן, גם בשם מלא, שיראו מי הבן זונה שחושב שיש לו את הזכות להתבטא אלי באופן כזה.

ואז באה א', ואחרי א' מגיעות גם אותיות נוספות. אני לא נכנסת לעומק הפרשה והאמת היא שגם לא התעניינתי יתר על המידה. מעבר ל-10 השעות השבועיות שלי במסגרת העבודה בחדשות 10 אני מעדיפה שלא להיחשף לחדשות. אם הייתי רוצה, באותה המידה הייתי יכולה לרכוש ספר עב כרס בן 500 עמודים שכל מלותיו, פסקאותיו, עמודיו ופרקיו מכילים מלה אחת: חרא. א' החליטה שהיא הולכת ללמד את הקריפים לקח, וקריפס, פאק יה, יש גם המון מהם בריל לייף. וכן, א' פנתה לצינורות המקובלים, ובצינורות המקובלים יש את הקטע הזה של עניין הציבור לדעת. כיף לא', כאילו, חוץ מהחלק בו טוענת שהותקפה מינית וסביר להניח שגם בחלק בו מנסים להציג אותה כאחת מופקרת, אשה שמשתמשת במיניות שלה.

עוד אשה שעליה נכתב כי היא משתמשת במיניות שלה בטוקבקים, אם כי באופן קצת פחות נחמד מסתם עוד אחת שמשתמשת במיניות שלה ("מי שמזמין, מקבל", "מי שקוראת לעצמה חתיכת תחת חם שלא תבוא אח"כ בטענות") היא יעל גורן, סלבלוגרית בהתהוות, שהתראיינה לכתבה בוואלה! בעקבות הפוסט של עוזיאל. כמו כן, גם הקריינית ליאת לשם התראיינה לכתבה בעקבות קבוצה שפתחה בפייסבוק "דוגרי, כיף להיות כוסית?" שמאגדת מטרידנים סדרתיים בפייסבוק.

סטופ. בזמן שאני קוראת אני עוצרת לרגע לחשוב. התחושה שלי היא שכל השמות שזרקתי פה הם של נשים עצמאיות וחזקות. נראות טוב או לא? זו רחוקה מלהיות הנקודה עליה טוקבקיסטים נהנים להישען. הנשים שהוזכרו בפוסט הזה אינן שרלילות חסרות כבוד עצמי, אינן מוכרות את גופן בעבור כסף ולא מככבות ללא פנים באתר "אגס". אלה נשים שמרגישות בנוח עם הדימוי העצמי שלהן, מרשות לעצמן לעתים להתבטא באופן פרובוקטיבי ברשת ובפירוש לא מוכנות שיתבטאו אליהן באופן שיחסיר מכבודן. זכותן.

לא, אנחנו לא רוצות לעשות לכם אאוטינג, ולא, אנחנו לא נקפוץ אתכם למיטה בגלל המייל המקסים ששלחתם לנו בפייסבוק. אנחנו בסך-הכל מבקשות שתדברו אלינו יפה. אלינו, ואל כל עשרות הבנות האחרות שאתם כותבים להן את אותו המייל במקביל.

ולסיום, קריפס. יש מצב שהם גם מגיעים בקרוב לסרט חדש, "שיגעון הפייסבוק", בהפקת "רשת". הטריילר בן 24 השניות הזה פשוט מסכם את הכל:

קלישאה כלשהי על רווקה, תל-אביבית, אשכנזיה, ממורמרת

הבלוג של מיכל - ב', 09/13/2010 - 02:21

תקלטו קטע. אתמול מישהו אמר לחברה שלי בתור משפט פתיחה שגיל החיתון הממוצע בקרב בנות חילוניות בישראל עומד על 24. בסוף הם התמזמזו. והיא אחת, ילדה טובה. היא חדשה בעיר הזאת. באה מבית טוב, להסתנן לואגינה שלה יותר קשה מלהתנתק מהוט, ועדיין משהו במשפט הפתיחה הזה עבד. בזינגה.

אנשים חשבו שהחלקתי על השכל. בחורה בת 24 שמה לעצמה למטרה להכות שורש. למצוא אהבה מהסוג שלא נגמרת. ההורים שלי נשואים, הם חוגגים בימים אלו 26 שנים ביחד. טוב, חוגגים זו לא בדיוק המלה הנכונה, אבל הם ההגדרה הכי איתנה ומוצקה למושג "משפחה" שאי פעם אקבל. למעשה, הם ההגדרה הכי איתנה ומוצקה למשפחה במושגים של העולם הישן שנתקלתי בה בחיי. הם מקור ההשראה שלי למושג "מוסד הנישואין", לא מושלם למראית עין ככל שיראה.

מגיל 17 ועד לפני שנה וחצי כל מה שידעתי הוא להעביר את זמני במערכות יחסים ארוכות טווח ומשעממות להחריד, עם מין שנהיה קצר יותר ולעתים תכופות פחות ככל שהפז"מ התארך. זה לא היה בסדר. כלומר, תאורטית זה היה יכול להיות בסדר אם משמעות הזוגיות הזו לא היתה להעביר את הזמן גרידא. עם סיום מערכת היחסים הארוכה והמשמעותית ביותר בחיי לפני שנה וחצי משהו השתנה. השתבש. יותר נכון. שלוש שנים מחיי היה לי אדם בחיים שהיתה לי שפה משותפת איתו על תדר כלשהו בקיום נפרד. זה אולי נשמע כמו הגזמה פראית ופואטית, אבל אם הייתם שם אתם יכולים להבין על מה אני מדברת. תסמונת העבר הורוד אומרת שתמיד נזכור רק את הדברים החיוביים מבני זוגנו הקודמים ולכן גם נרצה לחזור אליהם. אני לא רוצה לחזור אליו. להיפך, במקביל לאותה תחושה פאזית-או-וואו-אני-יכולה-להישאר-פה-לנצח, אני לא שוכחת שבסדר העדיפויות שלו הייתי היכנשהו אחרי המשפחה, החברים, העבודה והלימודים. ואני גם לא שוכחת שהוא בגד בי, והחזיק חברה נוספת מאחורי הגב שלי מחשש שאני אפרד ממנו בתקופה קשה. אני לא יכולה להרשות לעצמי בחיים להיות שוב עם אדם כזה. היום, אגב, אנחנו ביחסים מעולים. אני לא אדם שנוטר טינה. אני לא יכולה להבין ולקבל את המעשים שלו, אני רק יכולה לתפוס ממנו אדם הרבה פחות טוב ממה שתפסתי ממנו כשעוד היינו ביחד. אבל למרות הכל אני עדיין חושבת שהוא אדם טוב. כי אהבתי אותו כמו שלא אהבתי גבר בחיי, ואיך אפשר להעניק כזאת אהבה עצומה לנבלים. היום פגשתי אותו. הוא ניסה לדבר אלי באותה השפה שהיתה ייחודית רק לנו. אני השפלתי מבט וביקשתי שיפסיק. לא כי זה מחזיר אותי אחורה, לא כי זה מעורר בי רגשות עבר. אלא כי זה פשוט הביך אותי, השפה המשותפת הזו שהיתה שייכת רק לשנינו מתה - כי אם יש לך שפה ואין לך עם מי לחלוק אותה, בסוף אתה תשכח אותה. לפעמים אני נכנסת לעמוד שלו בפייסבוק ובוהה בתמונות שלו. אני מנסה להיזכר בפנים שלו כשהיינו ביחד ואני לא מצליחה. למעשה, הוא נראה לי כעת זר מוחלט. אנשים (ובעיקר נשים) אומרים לי שאם שנה וחצי אחרי שנפרדתי מסו-קולד האהבה הכי גדולה שהיתה לי בחיי הוא נראה לי כאדם זר, כנראה שלא אהבתי אותו באמת. אני מבקשת לא לנסות לנתח אותי או את מה שהרגשתי, כולכן בכל מקרה מתאהבות חדשות לבקרים. מלבד האהבה הזו, הדבר הכי קרוב לכך שחוויתי היה אהבת נעורים. כל  שאר הגברים בדרך שהחלפתי איתם מילות אהבה שלכשאותו הזמן נראו אמיתיות התגלו בדיעבד כנסיון לשחזר את אהבת הנעורים, רצון עז להיפטר מהבתולין, תלותיות בפיגורה אבהית, הנוחות באדם שגר אתך, ריבאונד ארוך במיוחד ודפקט אחד טרי מדי שעדיין לא הספקתי לנתח עד הסוף את הבדיעבד שבו.

אחרי הפרידה ממנו והגילויים על הדברים שקרו מאחורי גבי החלטתי שמאותו הרגע דברים יראו אחרת. כשהייתי איתו עוד ברוב תמימותי האמנתי שאני יכולה לשנות אותו, ועם מספיק זמן ומספיק אהבה הוא יבחר בי, כמו באגדות, להיות זו שהוא רוצה להיות איתה לפחות 26 שנים כמו ההורים שלי. ביום שאחרי כבר ידעתי אחרת. גבר, לא משנה כמה תנסי, לא תצליחי לביית לטווח הארוך ולא משנה כמה את אינטליגנטית, כמה את ברוכת כשרונות וכמה נהדר את מוצצת. אז כאמור, אחרי הפרידה החלטתי שאני לא מבזבזת את הזמן כמו ש"בזבזתי" ב-3 השנים האחרונות. בסוף אגב, גם השתחררתי מאותה תחושת בזבוז זמן. לא הייתי מחליפה את האוטופיה ששקעתי בה בעד שום דבר שבעולם ויתכן מאד שאם הייתי חוזרת אחורה הייתי גם עושה את זה שוב. עשיתי עם עצמי החלטה, שנאמר, חצי שנה הוא זמן אפקטיבי בהחלט כדי לדעת לאן הדברים מתגלגלים והאם יש טעם להמשיך ביחסים. כמו נבואה שמגשימה את עצמה, פעמיים כבר חצי השנה הזו הגיעה ועשתה את עבודתה כמו מחזור חודשי על גלולות. במקרה הראשון איי פאקד איט אפ. השתן עלה לי לראש והייתי מרוכזת מדי בעצמי. הפרידה בכל מקרה היתה לטובה - הוא לא היה במקום הזה שאני חיפשתי בכל מקרה (והערכתי את הכנות, ומעריכה אותה גם היום). במקרה השני הוא טען שאיי פאקד איט אפ. עשיתי מעשה מכוער וחיטטתי בדברים שלו מאחורי גבו שגרמו לי לגלות את האמת (ולא הערכתי את חוסר הכנות, ולא מעריכה אותה גם היום). סיום מערכת היחסים, המכוננת האחרונה על אופיי נכון לעכשיו, היתה ארוכה וקשה והשפיעה עלי נפשית באופן קיצוני באותה התקופה, כיוון שגם היא היתה רצופה בחוסר כנות.

חברה שלי אמרה לי בסוף השבוע שעל אף שעברה קרוב לשנה מאז פרידתה מבן זוגה בארבע שנים וחצי שקדמו לפרידה, איפשהו היא מרגישה שקיים הסיכוי שהם יחזרו להיות ביחד, שהיא גם מרגישה את זה מצדו. אני לא קונה את זה. במקרא, במהפכת סדום ועמורה, לוט עזב מבלי להביט לאחור. אשת לוט לא התאפקה, הביטה לאחור והפכה לנציב מלח. בסיקוול הנאו-רומנטי היא בכתה עד שנמסה. למה תמיד אחרי קשר משמעותי אנו, הנשים, לא מסוגלות שלא להביט לאחור בעוד הגבר יודע להותיר אותה כפרק שמאחוריו? זו שאלה שלעולם לא אדע לענות עליה.

היום לא הייתי חוזרת לאף אחד מהבחורים שאהבתי, או לא-אהבתי-בדיעבד. היום לא הייתי רוצה להכות שורש בשום מקום.

היום למעשה, אני סוג של מת מהלך. ארבעה חודשים חלפו מאז שקלישאת ה"לאהוב ולהיפגע או לא לאהוב בכלל" הכתה בי. מטאפורית החלטתי לגדוע חלק מהלב שלי, ופיזית האמת שזה מרגיש ככה גם. אם בעבר הרגשתי שבזוגיות אני מרגישה אדם שלם יותר, היום זה לא שאני מרגישה שונה מכך, אני פשוט בחרתי לא להיות אדם שלם.  האם אני אשבר, אפתח את הלב שלי אי פעם שוב? סביר שכן. כל דבר הוא בר חלוף. אבל עד שזה יקרה, אני חושבת ש-1000 המלים האלו לא הספיקו כדי לתאר כמה זה כואב לא להיות מסוגלת לסמוך על אף אחד. כמה זה כואב לחשוב שלא קיימים כמעט גברים שמסוגלים להיות גברים ולהיות כנים. כמה זה כואב לחשוב שלא קיים אדם בעולם שמסוגל להעניק לך את אותה כמות האהבה שאת מסוגלת להעניק. כמה זה כואב לחשוב ולהכליל שכל הגברים סביבך פוחדים לאבד את המושג הפיזי שלהם ל"חופש" בעבור המושג המטאפיזי שלהם ל"רגש"  (רק לי זה נשמע כמו קורס מבוא פילוסופי בפוסטמולוגיה?). ובכלל, לא התחלנו אפילו לדבר על חצאים או כל שבר אחר.

מתי בפעם האחרונה הרגשתם שאתם רוצים להיות לבד עד יומכם האחרון בחייכם?


הבלוג של אור קלפר - ב', 01/11/2010 - 11:17

אז שרדנו עוד שנה. בדקתי עכשיו וראיתי שבמשך כל 2009 כתבתי פוסט אחד. וזה היה בפברואר. וגם זה, היה קליפ שעשיתי לסאונד סיסטם. למה? לא ברור, אולי מצאתי חיים, אולי אין לי כח לזה, אולי זה קצת פאדיחה היום להיות מישהו שכותב בלוג, לא יודע. אבל בכל מקרה, הנה פוסט ראשון ל2010.


ומה עשיתי בסילבסטר? הייתי עם שאשי (הידועה גם בכינויה שרון או בכינויה השני אהובתי היקרה) באילת, לקחתי אותה לכבוד יום הולדת 22 שלה, ובספירה לאחור היינו מחוץ למאנקיז על חוף הים ועם הנשיקה של חצות ראינו זיקוקים בטירוף, האילתים האלה לא נורמלים, נתנו שם הפגזה שאחר כך כל הטיילת היתה מעושנת בעשן. היה ממש תענוג ופשוט חופשה מעולה לכל הדעות וממש קשה לי לנחות ממנה, אני כבר שבוע עייף ולא הולך לחדר כושר ובקושי יש לי אנרגיות לעבוד אבל אין ברירה.


בקיצור, זהו, מספיק מילים לפעם אחת. נראה אם הפוסט הבא יהיה בעשור הזה או הבא, ואולי עוד תשרה עליי המוזה לברבר עוד קצת כאן.


כל טוב



שלב תוכן